1950 - טקס העלייה על הק...טקס העלייה על הקרקע1950 - טקס העלייה על הקרקעקרא עוד
חזרהעריכה
פרטים (11)
טקס העלייה לקרקע
על הבמה( זיהה הד"ר נתן שיפריס מארכיון המ...
זכרון דברים עלות טקס
מכתב תזכורת לטקס
הזמנה לטקס ההקמה של הכפר...
כתבה בעיתון דבר לילדים /העיתונאי שמעון צ...
הצעה לסדר הדוברים בטקס...
מברכים בטקס
אושרו 40 דגלים לרחבת הטקס גיל פוקס מודיע...
רשימת מוזמנים לטקס ההקמה ...
יומן "כרמל" מתעד את טקס ההקמה ( החל מ 1...
דברים שנאמרו בטקס העלייה על הקרקע ב – 29 בינואר 1950
גיל שעל (זליג פוקס, מגרעין "החושל" ממקימי כפר שמואל שהנחה את האירוע) :
"...ב - 1947 גורשנו למחנות קפריסין, שם ישבנו במעצר 15 חודשים והתגבש הארגון בתוך האוהלים הקרועים. מאחורי גדרי התיל למדנו להכיר את החיים הישראליים, להכין את עצמנו לקראת החים החדשים. עם חיסול מחנות קפריסין עלינו ארצה והתרכזנו בשבי ציון על מנת להתכשר ולהתכונן...למרות פיתויי העיר כמעט שלא עזבו חברים...יצאנו להתיישבות משלט לגאול נקודה שנכבשה במלחמת השחרור... אנו נושאים את הרעיון של כפר עברי פורח...".
ד"ר נחום גולדמן ( יו"ר הסוכנות היהודית):
"[מתייחס לד"ר שמואל סטפן ווייז שעל שמו הכפר]...הוא היה אישיות מיוחדת במינה, יהודי 'אנציקלופדי'. לא היה שטח שלא התעניין בו: ציונות, קונגרס, דת. היה יו"ר מוסד גדול לחינוך רבנים ומורים, סופר גדול, נואם פוליטיקאי, מדען... משפחתו היתה מאושרת שאנו מקימים את המושב על שמו כאן בדרך לירושלים...".
לוי אשכול ( גזבר הסוכנות היהודית, ימים שרחקלאות ואוצר וראש ממשלת ישראל):
"המקום בו התאספנו נמצא על פתחו של עמק איילון. בעמק הזה טיפל פעם יהושע בן – נון. זוכרים אתם את קוצר זמנו כאשר נאלץ לקרוא: 'שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון'. כאז כן עתה קצרה לנו השעה...זה הישוב ה – 177 לאחר הקמת המדינה...אני מברך את הישוב שיהיה ראוי למלא את התקוות שאנו תולים בישובים חלוציים...".
משה קול (יו"ר המפלגה הפרוגרסיבית שהיתה ל"עובד הציוני"):
"...ד"ר סטפן שמואל ווייז אמר לי [לאחר ביקור בארץ] שבדרך בין ירושלים לתל אביב כמעט ואין ישובים יהודיים. הוא חושב שעלולות להיות תוצאות חמורות לעובדה זאת...הסברתי לו שהאדמות הן ברובן ערביות ושלקרן הקיימת קשה כרגע להתמודד עם בעיה גדולה זאת...חברים יקרים, מקימי הישוב בפרוזדור ירושלים שחלק מכם ניצולי שואה! היו גאים בעובדת היותכם בין בוני נקודת ישוב נוספת במולדתכם החדשה שעליה חלמתם מילדותכם. ששילמתם מחיר יקר על אובדן יקיריכם במחנות ההשמדה בתקופת הנאצים! וכל זה רק עקב היותכם יהודים...".
ד"ר אברהם גרנות (יו"ר הקרן הקיימת לישראל):
אני שמח להעביר לכם את ברכתה של הקרן הקיימת בגלל חשיבות המקום והאיש בגלל חשיבות הגוף ההולך להתיישב על המקום הזה... אתם נמצאים כאן בסביבה חדשה של התיישבות...תהיו הראשונים למספר רב של ישובים שיקומו בפרוזדור ירושלים, כשומרי דרך בין בירת ישראל למדינת ישראל...אני בטוח שהישוב שלכם יתפתח ויהיה קיים חזק ובריא מבחינה כלכלית ורוחנית...".
אברהם הרצפלד (יו"ר המרכז החקלאי בהסתדרות הציונית):
"...למרות שהמוסדות מכריעים בכך, היוזמה והרצון שלכם הוסיפו לכך שהמקום הזה יהיה בחלקכם... המקום הזה יפה. הכי יפה. ותגידו באמת איפה עוד נמצא מקום כזה בארץ מלבד המקום הזה שהוא כל כך יפה. הכי יפה?! והעיקר שזה נפל בחלקכם. בגורל 'העובד הציוני' שאתם טוענים תמיד שלא תמיד נותנים לכם את החתיכה השמנה והטובה..."
החבר משה מקיבוץ גזר (בשם ישובי הסביבה):
"...הוטל עליכם להפוך את המקום לישוב שייתן לחמו בכבוד לעובדיו. ישוב שידע לקלוט עולים. החיים אולי יותר קלים מאשר לפני שנים. האמצעים אולי רבים יותר. העזרה הניתנת מהירה יותר אבל בסופו של דבר יקבע האדם את פרצוף המקום אם יהיה לאבן חן...ברכתנו לכם שתדעו לנצל את האמצעים הניתנים לכם ותדעו להקים כאן ישוב פורח...".
מציג פריט: - מתוך 11
טקס העלייה לקרקע
קרא עוד
קרדיטים: נמסר לאוסף דגיטלי ארכיון כפר שמואל על ידי שמוליק מנדלסון
על הבמה( זיהה הד"ר נתן שיפריס מארכיון המדינה) : במרכז גיל שעל מימינו ברל לוקר?, מרדכי נורוק, ברוך צוקרמן וגבר לא מזוהה בכומתה, כשמאחוריו רוז הלפרין, נשיאת הדסה ארה"ב. משמאל לאותו צעיר - נחום גולדמן, ישראל גולדשטיין ולוי שקולניק-אשכול
קרא עוד
קרדיטים: נמסר לאוסף הדגיטלי של ארכיון כפר שמואל על ידי שמוליק מנדלסון
זכרון דברים עלות טקס
קרא עוד
קרדיטים: אוסף דגיטלי ארכיון כפר שמואל, המקור באוסף ארכיון העובד הציוני ב"משואה"
מכתב תזכורת לטקס
קרא עוד
קרדיטים: אוסף דגיטלי ארכיון כפר שמואל, המקור באוסף ארכיון העובד הציוני ב"משואה"
הזמנה לטקס ההקמה של הכפר
קרא עוד
קרדיטים: אוסף דגיטלי ארכיון כפר שמואל, נסרק מאוסף משפחת קליין
כתבה בעיתון דבר לילדים /העיתונאי שמעון צבר
קרא עוד
קרדיטים: העבר לאוסף דגיטלי ארכיון כפר שמואל על ידי רנה קליין
הצעה לסדר הדוברים בטקס
קרא עוד
קרדיטים: העבר לאוסף דגיטלי ארכיון כפר שמואל מארכיון העובד הציוני ב"משואה"
מברכים בטקס
קרא עוד
קרדיטים: נמסר לאוסף דגיטלי ארכיון כפר שמואל על ידי קליין רנה
אושרו 40 דגלים לרחבת הטקס גיל פוקס מודיע למרטון מקק"ל, שישראל דבלינגר יאספם
קרא עוד
קרדיטים: העבר לאוסף דגיטלי ארכיון כפר שמואל מארכיון העובד הציוני ב"משואה"
רשימת מוזמנים לטקס ההקמה
קרא עוד
קרדיטים: העבר לאוסף דגיטלי ארכיון כפר שמואל מארכיון העובד הציוני ב"משואה"
יומן "כרמל" מתעד את טקס ההקמה ( החל מ 1:42 דק')
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון המדינה
תגובות
קטגוריות האירוע
תולדות הכפר
שתפו עם חבריכם!
דווח למנהל האתר
תגובות
הוספת תגובה חדשה
חנה סיבוני...
לפני 26 חודשים
אילו התמונות והסיפורים עליהם גדלנו. לא זוכרת אירוע שלא הוציאו את התמונות ודיברו עליהם כאילו זה היה אתמול. גם שישים ומשהו...
אילו התמונות והסיפורים עליהם גדלנו. לא זוכרת אירוע שלא הוציאו את התמונות ודיברו עליהם כאילו זה היה אתמול. גם שישים ומשהו שנים שההורים חיו בכפר התגמדו והתחוורו לעומת סיפור העליה והקמת הכפר. היה לנו קשה לקבל את העניין. רק כעת ממרום גילי , בצפיה בחומרים , אני מבינה כמה האירוע היה חוויתי, ומהותי בחייהם של הורינו. כמה ערך זה היה להורי, שהרי לא כל אחד זוכה לכזה דבר. מכאן אפשר להבין למה אבא נלחם כאריה למען המושב ושמר עליו כעל בבת עינו, עד יומו האחרון. וביקש תשמרו על המקום. זו פנינה בארץ ישראל. לדעתי הם חוו תקומה אחרי הסבל והפחד שעברו כדי להגיע לכאן. להם זה היה יותר מרגש מלידה . הם הרגישו זכות ענקית להקים בית בארץ ישראל.
ארכיון כפר שמואל ...
לפני 26 חודשים
חפשו את סיפורה של משפחת סעדון, גיטה ופרוספר, בהקלדת שמם בחלונית החיפוש, בדף הבית, מימין למעלה. פרוספר הוא האב המייסד של ...
חפשו את סיפורה של משפחת סעדון, גיטה ופרוספר, בהקלדת שמם בחלונית החיפוש, בדף הבית, מימין למעלה. פרוספר הוא האב המייסד של כפר שמואל. תרתי משמע, והוא(גם) אביהם של חנה סיבוני (שהגיבה לתמונה) ושל אחיה חיים סעדון. שניהם מתגוררים בכפר עד עצם היום הזה.
דברים שנאמרו בטקס העלייה על הקרקע ב – 29 בינואר 1950
גיל שעל (זליג פוקס, מגרעין "החושל" ממקימי כפר שמואל שהנחה את האירוע) :
"...ב - 1947 גורשנו למחנות קפריסין, שם ישבנו במעצר 15 חודשים והתגבש הארגון בתוך האוהלים הקרועים. מאחורי גדרי התיל למדנו להכיר את החיים הישראליים, להכין את עצמנו לקראת החים החדשים. עם חיסול מחנות קפריסין עלינו ארצה והתרכזנו בשבי ציון על מנת להתכשר ולהתכונן...למרות פיתויי העיר כמעט שלא עזבו חברים...יצאנו להתיישבות משלט לגאול נקודה שנכבשה במלחמת השחרור... אנו נושאים את הרעיון של כפר עברי פורח...".
ד"ר נחום גולדמן ( יו"ר הסוכנות היהודית):
"[מתייחס לד"ר שמואל סטפן ווייז שעל שמו הכפר]...הוא היה אישיות מיוחדת במינה, יהודי 'אנציקלופדי'. לא היה שטח שלא התעניין בו: ציונות, קונגרס, דת. היה יו"ר מוסד גדול לחינוך רבנים ומורים, סופר גדול, נואם פוליטיקאי, מדען... משפחתו היתה מאושרת שאנו מקימים את המושב על שמו כאן בדרך לירושלים...".
לוי אשכול ( גזבר הסוכנות היהודית, ימים שרחקלאות ואוצר וראש ממשלת ישראל):
"המקום בו התאספנו נמצא על פתחו של עמק איילון. בעמק הזה טיפל פעם יהושע בן – נון. זוכרים אתם את קוצר זמנו כאשר נאלץ לקרוא: 'שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון'. כאז כן עתה קצרה לנו השעה...זה הישוב ה – 177 לאחר הקמת המדינה...אני מברך את הישוב שיהיה ראוי למלא את התקוות שאנו תולים בישובים חלוציים...".
משה קול (יו"ר המפלגה הפרוגרסיבית שהיתה ל"עובד הציוני"):
"...ד"ר סטפן שמואל ווייז אמר לי [לאחר ביקור בארץ] שבדרך בין ירושלים לתל אביב כמעט ואין ישובים יהודיים. הוא חושב שעלולות להיות תוצאות חמורות לעובדה זאת...הסברתי לו שהאדמות הן ברובן ערביות ושלקרן הקיימת קשה כרגע להתמודד עם בעיה גדולה זאת...חברים יקרים, מקימי הישוב בפרוזדור ירושלים שחלק מכם ניצולי שואה! היו גאים בעובדת היותכם בין בוני נקודת ישוב נוספת במולדתכם החדשה שעליה חלמתם מילדותכם. ששילמתם מחיר יקר על אובדן יקיריכם במחנות ההשמדה בתקופת הנאצים! וכל זה רק עקב היותכם יהודים...".
ד"ר אברהם גרנות (יו"ר הקרן הקיימת לישראל):
אני שמח להעביר לכם את ברכתה של הקרן הקיימת בגלל חשיבות המקום והאיש בגלל חשיבות הגוף ההולך להתיישב על המקום הזה... אתם נמצאים כאן בסביבה חדשה של התיישבות...תהיו הראשונים למספר רב של ישובים שיקומו בפרוזדור ירושלים, כשומרי דרך בין בירת ישראל למדינת ישראל...אני בטוח שהישוב שלכם יתפתח ויהיה קיים חזק ובריא מבחינה כלכלית ורוחנית...".
אברהם הרצפלד (יו"ר המרכז החקלאי בהסתדרות הציונית):
"...למרות שהמוסדות מכריעים בכך, היוזמה והרצון שלכם הוסיפו לכך שהמקום הזה יהיה בחלקכם... המקום הזה יפה. הכי יפה. ותגידו באמת איפה עוד נמצא מקום כזה בארץ מלבד המקום הזה שהוא כל כך יפה. הכי יפה?! והעיקר שזה נפל בחלקכם. בגורל 'העובד הציוני' שאתם טוענים תמיד שלא תמיד נותנים לכם את החתיכה השמנה והטובה..."
החבר משה מקיבוץ גזר (בשם ישובי הסביבה):
"...הוטל עליכם להפוך את המקום לישוב שייתן לחמו בכבוד לעובדיו. ישוב שידע לקלוט עולים. החיים אולי יותר קלים מאשר לפני שנים. האמצעים אולי רבים יותר. העזרה הניתנת מהירה יותר אבל בסופו של דבר יקבע האדם את פרצוף המקום אם יהיה לאבן חן...ברכתנו לכם שתדעו לנצל את האמצעים הניתנים לכם ותדעו להקים כאן ישוב פורח...".