אני קורא את הביוגרפיה של אבא ומתרגש כל פעם מחדש... כששלומק'ה היה ב"מרכז היום" במועצה האזורית, , הוא נחשף בפעם הראשונה למחשבים ואופן העבודה בהם . כמי שמדריך מחשבים בתור מקצוע התרגשתי מאוד לשבת וללמד אותו כיצד להקליד ולשמור מידע. לשמחתי הרבה, במרכז היום היה מתנדב שעזר לו בתהליך הזה ויחד עם גאולה - עובדת במרכז היום, אבא היה יושב כל יום וכותב את סיפור חייו. פעם בשלושה שבועות היינו יושבים יחד, עוברים על הקבצים אבא כתב , היייתי מקריא לו את מה שהוא כתב , מתקן שגיאות, עורך נוסחים , מוסיף נתונים שאבא ביקש, וכך נוצר הספר הזה. כשלוש שנים לפני מותו אבא נזכר בסיפור של שואת יהודי יאסי, הוא חזר למראות ולכל מה שאירע, הוא ביקש להוסיף את הפרק הזה לסיפור ... מה שמעניין היה שבכל פעם שהקראתי לו את מה שהוא כתב, הוא הרגיש שז"ה לא בדיוק זה"..... אבל הוא שמח שזה עלה על הכתב. כשאבא סיים לכתוב הוא התגאה בסיפור שלו כל כך, שכל מי שאבא פגש ישר הוא סיפר שהוא כתב את הספר וביקש ממני לשלוח העתק.... הספר הזה היתה גאווה שלו. הוא הרגיש שהינה הוא מסכם את סיפור חיו. אבא תמיד אמר שהיו לו חיים טובים, שמחים, מלאים, הוא אהב את מה שהוא עשה בחייו והוא מודה על החיים האלה...

אבא היה אדם מיוחד, צנוע, שקט, אהוב, אדם באמת באמת מיוחד, ולא בגלל שאני הבן שלו ... אתם עכשיו יכולים להכיר אותו טוב יותר ולללמוד את סיפור חייו. תודה לחני על המחווה להעלות את הסיפור שלו, ותודה לכם על שאתם מקדישים את הפנאי לקרוא את סיפורו.